נושא מתקני החניה הוא נושא חדש מאוד בתחום האדריכלות. מקצוע אדריכלות הבניין הוא מקצוע מאוד מסורתי, שמכיל הרבה בטון ומלט, ולא מכיל מיכון מסובך ומערכות מסובכות באופן נפוץ. והנה מגיע אלינו נושא מתקני החנייה.
מצד אחד זהו נושא מרגש, מכיוון שזהו פתרון הייטקיסטי כמעט יחסית לכל מה שאנחנו מכירים בעולמנו כחניה, ובוודאי ובוודאי כשמדובר במתקן רובוטי, שבו אתה מניח את הרכב שלך והוא נעלם בבטן האדמה, ואז חוזר באורך פלא.
מצד שני, המציאות מורכבת יותר מפתרונות מבריקים ועניין התחזוקה מגיע ומסבך אותנו. כמו כל תחום שהוא חלוצי, ההתחלה חלודה תרתי משמע, וענייני טיפול בתקלות, חלקי חילוף וייבואם מחו"ל, שעות הגעת טכנאי התחזוקה, ביטוח המתקן, טיפול בדיירים שלא רוצים לשלם למרות שיש להם חניה במתקן, עמידה בתקנים, ורישום בטאבו של חניה במתקן הוא נושא סבוך.
מהו מתקן חניה? מתקן חניה הוא כל אמצעי ממוכן שמאפשר חניה של יותר מרכב אחד על פיסת אדמה. מתקני חניה הפשוטים ביותר נקראים "מכפילים", ובגרסא העתיקה ביותר- מתקן שמאפשר שתי חניות על חניה אחת, בצורה כזו שהרכבים החונים תלויים זה בזה, וכדי להוציא אחד צריך להוציא שני. ובגרסא המתקדמת והמרגשת ביותר- חניון שלם שבנוי כמו קוביה הונגרית ממחושבת, פרי חישוביו של מחשב.
גרסאות הביניים, ואלו שכיום הן בשימוש נרחב מאוד, הן למשל, מתקן חניה שנמצא בתוך בור באדמה, ובתוך הבור שתיים עד ארבע חניות שעולות מבטן האדמה, עליהן מעמידים את הרכב, וחוזרות לבטן האדמה. דוגמא נוספת למתקן בשימוש נרחב הינו מתקן למכונית עליונה מעל מכונית שחונה על הרצפה, שנשלף החוצה וקדימה, ואחרי ששמים עליו את הרכב חוזר למעלה. יש אכן הרבה מאוד היצע וטכנולוגיות כיום בשוק.
לאחרונה יצאה כתבה בשם "סכנת המכפילים" בכאן חדשות, שם שמענו סיפורים מסמרי שיער על מתקני חניה שמתמוטטים על רכבים או על מתקני חניה שפשוט עומדים שוממים ללא שימוש. מדוע שומם? לרוב בגלל תקלות חוזרות, וגם, משום שהנושא החשוב ביותר שיש לדון בו: מי משלם על המתקן, מי מתחזק אותו ואיך הוא רשום. מדוע מתמוטטים? תחזוקה כושלת.
מה מצפה לדייר שבבעלותו חניה במתקן?
חוזה תחזוקה מורכב– על דייר שבבעלותו חניה במתקן, לדעת, כי אין באחריות החברה המתחזקת נזק כתוצאה משימוש לא נכון במתקן, אין לה אחריות לתקן את הבור של החניה, בעיות ניקוז בבור, אמצעי איוורור בו, תיקון באספקת המתחים החיצוניים של ארון החשמל החיצוני של מתקן החניה, נזק כתוצאה מכשלים בבור החניה או מים בבור או באיזור המתקן, תיקון כתוצאה מנזקי מים, לחות חריגה או אש, תקלות כתוצאה מאספקת החשמל של המתקן.
תשלומים תקופתיים וביקור תקופתי קבוע של טכנאי– זמן ההגעה בשעות הפעילות זה שלוש שעות, ובימי חג או שבת עלות הגעת טכנאי במקרה של תקלה היא 700 ₪. השירות עצמו לשנה עולה 3,500 ₪ בערך למתקן.
תקופת אחריות קצרה- לרוב מדובר בשנת אחריות. אולם, עדיף לבקש מחברת המתקנים שנתיים לפחות אחריות. יש לקרוא את החוזה עם חברת בתחזוקה היטב. יש להתקין בכל הנוגע למתקני חניה מצלמות וחיבור גנרטור במקרה של הפסקת חשמל.
רישום בטאבו- הרישום הוא נושא חדש ומוזר במיוחד בנושא מתקני החנייה. מבירור עם עורכי דין, אין בדיוק חוק המסדיר את הרישום של מתקן אלא יש בוררות בלבד של המפקחת על הרישום של הבתים המשותפים. יכול להיות מצב כיום במדינה, שבו לא כל המשתמשים במתקן החניה ישלמו על תחזוקתו, אלא גם ישלמו עבור דיירים אחרים, מתוך מחשבה שמי שמשתמש במתקן, למשל, הוא רק מי שחונה בקומות התחתונות של המתקן, ולא מעליו.
האם השימוש במתקן חניה מתאים לבניין דירות שבו הדיירים לעיתים קרובות נמצאים בסכסוכי תשלומים, השכרה לשוכרים חיצוניים, שימוש לא תקני של אורחים של הדיירים וכן הלאה? זו שאלה רבת עומק ומשמעות. בעברי גרתי בקומה רביעית בבניין שלא אחת הדיירים סירבו לשלם עבור מעלית, וכך מצאתי את עצמי מטפסת שוב ושוב ארבע קומות, מתדפקת על דלתות של שכניי, שרובם השכירו לדיירים ארעיים ומתחננת לתשלום עבור המעלית. אם היה בבניין זה מתקן, קרוב לוודאי שהייתי חונה לנצח ברחוב.
ומה לגבי חניה במקומות עבודה, שבדרך כלל שוכרים חברת תחזוקה מסודרת עם חוקים נוקשים? פה משתנה במעט התמונה. במקומות עבודה מסודרים, או מלונות, תחזוקה של מתקן חניה, גם אם ממוחשב היא הרבה יותר פשוטה. ראשית, תשלום עבור חברת התחזוקה ותחזוקה שוטפת היא קלה הרבה יותר, כנ"ל בקשר לרישום בטאבו, ביטוחים וכן הלאה, וזו נקודת הטורפה המרכזית של המתקן.
כשאנו מתכננים כיום משרדים או מפעלים עם מתקני חניה, ברור לנו שמדובר בפתרון מתאים.
עם זאת, משיחותינו עם יועצי מעליות, מיכון ותנועה, לחשו לנו בסודי סודות שאולי לא כדאי ללכת על הפתרון הטכנולוגי ביותר בהכרח, לא כרגע, וללכת על פתרון כמה שיותר מכני וכמה שפחות ממוחשב, גם כשמדובר בהרבה חניות פוטנציאליות במתקן אחד.
ככל שיש יותר מחשוב יש יותר סיבוך- וככל שיש יותר סיבוך יש פחות חניה זמינה. כל זאת לפחות, עד שנתקדם לתוך העתיד יותר, ובעתיד גם אמצעי המחשוב יהיו קלים יותר לתחזוקה.
כשאנו מתכננים מתקני חניה המיועדים למשרדים, מלונות או מפעלים, בתי חולים ומקומות ציבוריים, יש כמה החלטות שהן משמעותיות לתכנון שלנו, וישפיעו על מראה החניון המיועד למתקנים:
-האם יש מקומות קבועים לחניה או שכולם מזדמנים.
-מה זמן ההמתנה לכל מתקן. בהתאם לכך יתוכננו איי המתנה לרכבים.
– באיזה גובה יהיו המתקנים, ישנם ג'יפים של לנדרובר ומרצדס האהובים על חברי המשתכרים גבוהה, שנעים בין 1.75 ל 2 מטרים גובה. דבר זה דורש גובה גדול יותר של חניון.
-חשוב להחליט מהי רמת השירות של מתקני החניה- ישפיע באופן ישיר על גודל המתקנים.
-יש לדאוג לפתרון טוב עבור הנכים המשתמשים במתקן החניה.
לסיכום, מתקן החניה אמנם קשה לתחזוקה ודורש ממך, באם אתה דייר בעל חניה במתקן, לחתונה עם שכניך למתקן, שותפות אמיצה, וטיפול מסור במתקן כאילו הוא רכב נוסף.
במידה ומדובר במקום עבודה עם טיפול שוטף בענייני תחזוקה, נטל המתקן הוא פחות קשה, ומשתלם כספית מאוד.
כדיירת בעלת חניה במתקן, אני יכולה לומר שמתקנים הם ללא ספק העתיד. כמות השטח לחניה הולך ומצטמצם, ובעתיד כל חניה תהיה נכס, ותעלה הרבה מאוד כסף.בעלי חניה במתקן ירוויחו על המאמץ שלהם לטפל במתקן באופן קבוע. כמו כן הטכנולוגיה, הטכנאים וכל התחום יתפתח ככל שיהיה יותר שימוש בו.
למרות שהמציאות בתחום זה כיום היא לא פשוטה, העתיד שלנו כמדינה מלא במתקני חניה ממוחשבים ומרגשים, בתוך קוביות הונגריות מתוחכמות, שמאפסנים את הרכבים שלנו על מדף קטן וקומפקטי, וחוסכים לנו מקום וכסף.