בנייה במדרון מציעה אפשרות להנות מנופים עוצרי נשימה מחד, ומאידך דורשת פתרונות אדריכליים ייחודיים המאפשרים לקבל דירות איכותיות עם גינות צד, ועם מרפסות קדמיות לנוף, ועוד.
יחד עם זאת התכנון במדרונות הוא משימה מורכבת הדורשת שילוב של ידע הנדסי (הבנה בתשתיות ושילובן בתכניות הבינוי) ויצירתיות אדריכלית (מתן פתרונות לחניה עילית ותחתית, חיבור וגישה אל המבנים מהרחוב, ועוד).
אתגרים הנדסיים, גיאוטכניים והידרולוגיים
הבסיס לכל פרויקט בנייה על מדרון הוא התמודדות עם הגיאוטכניקה. קרקע משופעת נתונה לכוחות גזירה גדולים יותר בהשוואה לקרקע מישורית (בתלות בסוג הקרקע כמובן), מה שעלול לגרום ל"זחילת קרקע" (ולייצר סדקים במבנים) ואף למפולות במקרים קיצוניים. ההתגברות על אתגרים אלו דורשת עבודות חפירה ותשתיות נרחבות, הכוללות:
- קירות תומכים: קירות אלו, העשויים לרוב מבטון מזוין, נועדו לייצב את הקרקע ולמנוע את התמוטטותה. תכנונם חייב להתחשב בלחצים העצומים שהקרקע מפעילה עליהם.
- ייצוב הקרקע: בנוסף לקירות תומכים, נעשה שימוש בטכניקות נוספות לייצוב, כגון כלונסאות, עוגני קרקע או מערכות ניקוז תת-קרקעיות, המפחיתות את לחץ המים בקרקע ומקטינות את הסיכוי לתזוזות.
- בנוסף לכך יש התמודדות עם היבטי אינסטלציה והידרולוגיה. טופוגרפיה משופעת דורשת פתרונות שונים מאלו הניתנים לטופוגרפיה מישורית. כין אם מדובר על מי-נגר עילי (מי גשמים) הדורשים טיפול על-מנת למנוע הצפות, ובין אם מדובר על פתרונות עבור מערכות ביוב וניקוז תוך כדי שימוש בגרביטציה.
תכנון אדריכלי: אמנות הדירוג
הטופוגרפיה הייחודית מובילה לשימוש בשיטות תכנון מדורגות, המאפשרות למבנה להשתלב באופן טבעי בסביבתו, ע"י יצירת מפלסים שונים בבניין ובתכנון הפיתוח הצמוד לו, כאשר הנסיגות ממפלס אחד למשנהו יוצר גגות שטוחים המהווים מרפסות לנוף.
- דירוג עליון: שיטה זו מיושמת במבנים היושבים על מדרון הגבוה מהרחוב, כך שהדירוג מתוכנן בחלקו הקדמי של הבניין (הפונה אל הרחוב והנוף), ומעניק פתיחות ונוף פנורמי לקומות העליונות.
- דירוג תחתון: שיטה זו מיושמת במבנים היושבים על מדרון הנמוך מהרחוב, כך שהדירוג מתוכנן בחלקו האחורי של הבניין (הפונה כלפי מטה), ומסייע למבנה להתמזג באופן הרמוני עם השטח הטבעי.
יחס לרחוב ואתגרי הגישה
היחס בין המגרש לרחוב הוא גורם מכריע הקובע את אופי הגישה למבנה. ישנם שלושה תרחישים עיקריים:
- "מגרש עולה": מפלס הכניסה למבנה ממוקמת מעל הרחוב, והגישה אליו מתבצעת ע"י עליה במדרגות (או במעלית מהחניה שבמפלס הרחוב), וכך המבנה נהנה מהנוף.
- "מגרש יורד": מפלס הכניסה ממוקמת מתחת לרחוב, והגישה אליו מתבצעת ע"י ירידה במדרגות (או במעלית מהחניה שבמפלס הרחוב),. בתרחיש זה הקומות התחתונות נחשפות לנוף.
- "מגרש בין רחובות": במגרש משופע שבין שני רחובות בגבהים שונים. בתרחיש כזה ניתן לתכנן כניסה כפולה: כניסה אחת מובילה לקומות העליונות וכניסה שנייה מובילה לקומות התחתונות.
אתגרים אדריכליים ופתרונותיהם
המורכבות של בנייה על מדרון מציבה אתגרים תכנוניים ספציפיים הדורשים פתרונות יצירתיים:
- חדר המדרגות: על חדר המדרגות "לתפור" את כל המפלסים השונים של הבניין באופן רציף ויעיל עבור כל הדירות, למרות הדירוג בבניין. פתרון נכון כולל מיקום אסטרטגי של חדר המדרגות וגמישות תכנונית המאפשרת חיבורים שונים אליו, ולעיתים (במקרים קיצוניים) ניתן לתכנן שני גרמי מדרגות במיקומים שונים בבניין עם חיבור ביניהם.
- חניה: תכנון חניה במדרון מוגבל בגלל שיפועי רמפה. לעיתים קרובות נדרש איחוד חניונים בין מספר בניינים (ויצירת זיקת הנאה בין המגרשים) על-מנת ליצור רמפה יורדת שתאפשר גישה נוחה לקומות מרתף תחתונות.
- כניסה לקומת הקרקע: כדי להימנע משימוש ב"גשרים" חיצוניים הגורמים לתחושת ניכור, פתרונות יצירתיים כמו חצרות אנגליות ודירוג נכון של הבניין יכולים לאפשר כניסה נוחה ואסתטית השומרת על חיבור נכון בין הרחוב לבניין.
סיכום: מאתגר להזדמנות
למרות הקשיים, בנייה על מדרון מאפשרת יצירת מבנים ייחודיים עם איכויות רבות נוספות, כאמור.
השילוב הנכון בין תכנון אדריכלי יצירתי לבין הפתרונות ההנדסיים, הדרישות היזמיות, ומדיניות התכנון של הועדה המקומית, הופך את האתגרים התכנוניים והביצועיים להזדמנות ליצור פרויקטים המשתלבים באופן הרמוני עם הסביבה הטבעית.
בסופו של דבר, הצלחת הפרויקט תלויה ביכולת לפתור את האתגרים הללו ולתת ליזמים תוצר איכותי.