בית קופילוב נבנה בשנות ה 90 בלובנטין . הקונספט של התכנון היה היחס של הבניין לגן החשמל. הבניין הופנה לגן, ו"החסיר" חלק מחלקיו לטובת הגן. כך נוצר מבנה מרובע עם גג רעפים מתוחכם, כשבמרכזו מגרעת הפונה לגן מלאה בחלונות. בתכנון היתה פעולה של דה קונסטרוקציה, הרצון ליצור שפה חדשה על ידי פירוק והרכבה של צורות, גרידים – פירוק וחיבור מחדש וכך להוציא את המשמעות המקורית של הצורה וליצור חללים חדשים ופרשנות חדשה. ירמי הופמן, אדריכל, סופר וראש מחלקת שימור בעיריית תל אביב מיפה בתל אביב בניינים ששייכים לזרם הפוסט מודרניסטי הישראלי באדריכלות וקיטלג את המשמעותיים ביותר שבהם, בספרו "פומו- אדריכלות של הפרטה", שם הוא מדגיש את היופי והחשיבות של בניינים אלו והסתכלות על הייחודיות והאופי שלהם. המילה פומו היא קיצור ש המילה "פוסטמודרניזם", תנועה באדריכלות שקמה כתנועת נגד לתנועת המודרניזם. התנועה התבטאה בכל מדיות האומנות. הפוסט מודרניזם הישראלי אופיין בחזרה מהכפר לתל אביב, והתנגדות להריסת המבנים האקלקטיים של תל אביב הישנה בשם המודרניות. בתקופה זו התחילה התעניינות ותיעוד של פרויקטי הבאוהאוס, חיפוש מקומי של אדריכלים לשפה היסטורית של תל אביב ושל ישראל. הוא זיהה שלוש מגמות עקרוניות של הפוסט מודרניזם הישראלי- ציטוט, פירוק והרכבה וגידור . הסגנון מאפשר אינטרפטציות שונות, פלורליזם באדריכלות וחדשנות ויצירתיות. .
בימים אלו, הבניין עבר שינוי בעיקר פנימי והפך למלון מרשת ישראל קנדה. הבניין זורח ביופי ואסתטיקה שחוצה מגבלות של זמן. היזמים השכילו לזהות את הפוטנציאל בבניין לא רק בגלל מרכזיותו ומיקומו הנהדר, אלא בגלל אופי הבניין, וייחודיותו.